היא בהתה במסך.

ההודעה שלו לא הגיעה.
כבר שלוש שעות מאז שהיא כתבה לו, ובכלל הוא הרגיש לה קר. הוא לא עונה והיא מנסה לשכנע את עצמה שזה בסדר.
שהוא בסדר. ושהיא לא.
“אולי הוא עסוק”, “אולי הוא סתם עייף”, “לא נעים לי לצאת נודניקית”.
ובכלל, כל המדריכים באינטרנט אומרים שאם אישה מראה יותר מדי שהיא רוצה, מייד זה גורם לגבר להעלם.

ובין מחשבה למחשבה, היא מרגישה איך משהו קטן נשבר בפנים.
איך היא פתאום מרגישה שהיא יותר מדי.
יותר מדי רגישה. יותר מדי רואה. יותר מדי רוצה.
ואולי גם… פחות מדי.
אולי לא מספיק יפה? לא מספיק מעניינת? אולי כבר נמאס לו ממנה.

היא ישבה ברכב, הדליקה את המזגן, והביטה בעצמה במראה.

עוד יום של לנסות להספיק הכול: עבודה, ילדים, בית, זוגיות, אינסטגרם, חיוך מזויף מול מי שצריך… ובלב- עייפות שאי אפשר להסביר.
ברקע רצו לה בראש הקולות המוכרים:
“אני לא מספיק טובה”, “למה אני לא נראית כמו ההיא מהסטוריז”, “אולי אני אגואיסטית שאני רוצה מה שאני רוצה”, “מה יחשבו אם אני אגיד לא”.

היא חייכה חיוך עייף לעצמה וחשבה: איך הגעתי למצב שבו אני שופטת את עצמי בעיניים של אחרים?

מתי הפכנו להיות הסיפור שאחרים מספרים עלינו, במקום לספר את הסיפור של עצמנו?

אנחנו גדלות לתוך עולם שמלמד אותנו למדוד את עצמנו בעיניים של אחרים.
לקבל אישור מהסביבה.
מהבן זוג, מהבוס, מהחברה, מהעוקבים, מהילדים, מהבחור שרק התחלת לצאת איתו.

פידבקים.
כן, אנחנו יצורים מרצים, ורובנו הנשים גם חוטאות ב Overthinking ומנתחות כל דבר לחלקיקים.
ולאט לאט, בלי שנשים לב — אנחנו מאבדות את הערך הפנימי שלנו.

המאמר הזה נכתב עבורה. ועבורך.
לכל אישה שאי פעם הרגישה שהיא צריכה להיות “כמו” משהו או מישהי, לעמוד בציפיות, לרצות, להתכווץ כדי לא להפריע.

בואי נשתיק את הקולות!

ברוכה הבאה לעולם של גזלייטינג סמוי, בו את מתחילה להרגיש אשמה על הרגשות שלך.

וזה לא חייב להיות בן זוג. זה יכול להיות חבר, בוס, קולגה או אפילו הורה.
אותן הערות קטנות, אותן שתיקות, אותם משפטים של "מה את עושה סיפור?",
"את רגישה מדי", "למה את כל כך דרמטית?" —
יוצרים לאט לאט חור בדימוי העצמי שלך.

מה זה ערך עצמי בכלל?

ערך עצמי הוא התחושה הפנימית שלך לגבי כמה את שווה, בלי קשר למה שמישהו אחר אומר עלייך.
אבל בעולם שבו את נמדדת לפי לייקים, הודעות חוזרות או מחמאות חיצוניות — מאוד קל לשכוח את זה.
״אם הוא לא מגיב, אז אני יותר מדי״
״אם לא עשו לי לייקים, אני לא מעניינת״

ערך עצמי נמוך אצל נשים מתבטא בהרבה צורות:

• פחד להגיד מה את באמת מרגישה
• מחשבות כמו “אני לא מספיק טובה”, “אני לא יפה מספיק”, “מי ירצה אותי בכלל”
• אישור מהסביבה לפני כל צעד
• הימנעות מלהציב גבולות
• כניסה למערכות יחסים רעילות רק כי "לפחות יש מישהו"

מה אומרים מחקרים על דימוי וערך עצמי של נשים?

במחקר של אוניברסיטת Bath נמצא שנשים נושאות על עצמן כ־71% מהעומס המנטלי בבית ובזוגיות — וזה בלי שמישהו שם לב.
ומריאן וויליאמסון כתבה את זה בצורה הכי חדה:

“מה שאנחנו לא טוענות לעצמנו — נשאר בלתי נראה.”

והעולם הזה מחנך נשים מגיל אפס להיות נוחות, מנומסות, לא יותר מדי.
שנים של משפטים כמו:

• "תהיי ילדה טובה"
• "אל תתעצבני"
• "אל תבקשי יותר מדי"
• "אל תעשי סצנות"
• ״אל תרדפי״
• ״אל תהיי אגואיסטית״

יצרו מצב שבו אישה מרגישה אשמה כשהיא דורשת יחס, אהבה, תשומת לב או מקום.

איך גזלייטינג (Gaslighting) גורם לנו להרגיש קטנות

גזלייטינג זו מניפולציה רגשית שבה גורמים לך להרגיש שאת מגזימה, שאת לא רואה נכון את המציאות.
וזה קורה הרבה לנשים:
בן הזוג שמתעלם ואז מאשים אותך שאת לחוצה.
החברה שאומרת "אל תעשי מזה עניין", כשאת פגועה.
הבוס שאומר "הכל בראש שלך".

ואת? מתחילה לפקפק בעצמך.

אז איך מחזירים את הערך העצמי לידיים שלנו?

לזהות את הקול הזה בראש

כל פעם שאת שומעת את עצמך אומרת:
"אני לא מספיק… אני מגזימה… אני מעצבנת…"
עצרי.
זה לא את.
הרי את לא באמת?

מכירה את זה כשמחכה להודעה שלא מגיעה ואז את מתבאסת?
זה קל להגיד וקשה ליישם, אבל תגידי לעצמך:
״אני מדהימה! כל גבר היה רוצה אישה כמוני בחיים שלו, ואם הוא לא רואה את זה, מישהו אחר יראה״

או אם לקוח לא סגר איתך או לא קיבלת קידום, במקום להגיד: ״אני לא מספיק טובה״, ״יש טובות ממני״ תגידי: ״זה יפנה מקום למשהו טוב יותר, אני מדהימה ומביאה המון ערך!״

להחליט מה את רוצה — בלי לבקש רשות

את רוצה לנתק קשר? את רוצה ליצור קשר?
את רוצה לפנות יום לעצמך? צריכה חופש מהבית והילדים?
את רוצה לבקש העלאה בשכר?
את לא צריכה אישור מאף אחד.
לנשום ופשוט לעשות.

לדבר לעצמך כמו שהיית מדברת לחברה הכי טובה

תחשבי רגע — אם חברה הייתה אומרת לך “אני מרגישה לא מספיק”, היית אומרת לה “את צודקת”?
ברור שלא.
אז למה את מדברת לעצמך ככה?

להפסיק להשוות

אין דבר שמרסק דימוי עצמי כמו להשוות את עצמך לאחרות.
האינסטגרם של ההיא מהים? גם לה יש ימים מחורבנים.
האמא המושלמת מהגן? גם היא בוכה בלילה.
תזכרי — כל אחת נלחמת בשדים שלה.

והכי חשוב: להתחיל לטעון את הערך שלך מבפנים

אישה שמבינה את הערך שלה, יודעת שהוא בלתי ניתן למדידה.

הערך שלך הוא לא:

• כמה הודעות את מקבלת
• כמה לייקים יש לך
• כמה הוא רוצה אותך
• כמה את מרזה

הערך שלך הוא את.

תקשיבו, זה באמת קשה,
גם אנחנו חוטאות לזה.
בסוף, הינדסו לנו את המחשבה לסוג של פרפקציוניזם.
להיות יותר, להיות הכי.
לשים את הערך שלנו בעיניי אחרים.

ואת כל מה שכתבנו פה, אנחנו מנסות לישם יום-יום, שעה שעה.
למצוא את הסנטר שלנו, את האיזון עם עצמנו.

את לא יותר מדי — את בדיוק כמו שאת צריכה להיות

אף אחת לא צריכה להתנצל על הרגשות שלה.
על הרצונות שלה.
על המקום שלה בעולם.

ככל שתתני פחות מקום לקולות שמקטינים אותך —
ותתני יותר מקום לקול הפנימי שלך —
תחיי חופשי יותר, מדויק יותר ומאושר יותר.

תנשמי.

תזכורת לעצמך:

ביום שבו את מרגישה לא מספיק.
כשהוא לא כותב, כשהעולם שותק, כשהקול בראש לוחש לך שאת מגזימה —
תעצרי. תנשמי.

הערך שלך לא נמצא בהודעות, במבטים או באישורים של אחרים.
הערך שלך חי בתוכך.
את שלמה. את עוצמתית. את ראויה — גם בלי הסכמות, גם בלי כפיים.
היום את בוחרת לחזור לעצמך.

כי את לא יותר מדי.
את בדיוק כמו שאת צריכה להיות.

חזרי על זה לעצמך שוב:

"אף אחד לא קובע את הערך שלי. אני בוחרת מי אני, כמה אני שווה, ואיך אני מרגישה."